שר האוצר החדש יאיר לפיד הפנים מהר מאוד, כמו שכבר אמרו לפני, את הכלל הבסיסי ביותר בהתנהלותו של כל שר אוצר חדש: האשם את קודמך. בטקסט שפרסם לפיד באתר מפלגת "יש עתיד" הוא כתב, בין היתר, שהוא גילה שהמדינה נמצאת בחתיכת אוברדראפט וכי "הבעיה נוצרה מפני שבמקום לנהל כלכלה אחראית לקחו הלוואות ענק ועשו מסיבה". המשפט הזה הוא שמשך אליו את מרבית האש בחלקת גן העדן הקטנה שלי ברשתות החברתיות. אכן, קשה לראות את הכלכלה הישראלית כמי שניהלה בארבע השנים האחרונות מסיבה פזרנית, וכמו שתהו רבים – אם היתה מסיבה איך קרה שאנחנו לא הוזמנו (תהייה שיש לי תשובה טובה עליה). אבל היה בטקסט הזה משפט נוסף, שלדעתי שווה שיתעכבו עליו לא פחות.
בניסיונו להסתחבק, מתאר יאיד לפיד לקוראיו, שהרי בעל טור הוא בעל טור והקוראים תמיד חשובים לו, את לילו הראשון כשר אוצר במלים האלה:
איני יודע מה עשו השרים האחרים, אבל אני נרדמתי כשעל חזי מונח המסמך בעל השם המרגש "סקירה פיסקאלית של מדינת ישראל" שאותו הכינו לי במשרד האוצר.
אני יודע שמשרת שר האוצר היא משרה קשה ותובענית, ואני יודע שלפיד החל לשאת במשרה הזו לאחר מערכת בחירות מתישה ומשא-ומתן קואליציוני מתיש לא פחות. אין לי בעיה עם זה ששר האוצר יקח מסמכי עבודה הביתה, ובאישון לילה ירדם מותש כשהוא קורא אותם. הבעיה שלי היא כששר האוצר הופך, מעשה פולניה אמיתית, את מסתו זו לעניין שיש להתגאות בו. במיוחד צורם לי הרמז העבה שרומז לפיד לכך שאת עייפותו הרבה הוא צבר כשהוא עושה משהו שלא באמת מעניין אותו. אדוני שר האוצר, אם מסמך חפיפה שהכינו לך – נעדר ההשכלה הפורמלית, ההשכלה הכלכלית והניסיון הניהולי – במשרד החשוב שעליו אתה מופקד מצליח להוציא ממך, פומבית, את האמירה האירונית "בעל השם המרגש", אין לי ספק שהמסיבה שעליה דיברת כנראה תימשך עוד כמה שנים ושזה יגמר בדמעות.
-=-
ומלבד זאת אני סבור שיש להפיל את ממשלתו של בנימין נתניהו.
